אחרון העצמאיים הוא המוטו של שודד הבנקים המיומן והמזדקן צ'ארלי ווריק. זהו מוטו שגם הולם - ולא במקרה - את דון סיגל הבמאי האגדי של הסרט. לא ניתן לטעות בסוג הגיבורים שממלאים את הפילמוגרפיה הענפה של סיגל - גיבור שהוא בדרך כלל הגבר שבגברים, אינדיבידואליסט קיצוני וציני עשוי ללא חת שאינו מוצא את מקומו בחברה ולא סומך על אף אחד מלבד עצמו. אך בו זמנית גיבוריו תמיד ניצבים בפני איום ושבר קיומי פנימי וחיצוני שמעמת אותם הן עם חרדות מודחקות היטב והן עם ערכיהם החקוקים בברזל שמועמדים למבחנים לא פשוטים. וכל אלו מעורבים כמובן עם העשייה הקולנועית הקינטית, מלאת האדרנלין והאקשן המשובח. לצורך הדיון על סיגל חוזר אלינו חברנו יקיר הפודקאסט הד"ר שמוליק דובדבני, או מבקר הקולנוע של YNET בשבילכם וגם מורה יקר ואהוב בשבילנו (וכנראה שגם עבור כמה וכמה מהמאזינות והמאזינים). גילי לצערנו לא הרגישה טוב, ואנחנו מקווים ששני מילא את מקומה בצורה ראויה (אם לא נשמח לתלונות רשמיות בפרטי!). בואו לשמוע אותם מדברים על במאי ששניהם אוהבים מאוד, ועל דמותו של צ'ארלי ווריק ומדוע הוא בעצם מעין קינה מלנכולית ומשעשעת כאחד לסוג של גיבורים בקולנוע האמריקאי שכבר לא ישובו יותר. עריכת סאונד: אמיר גלמן